התגובה האינסטינקטיבית היא לחשוב שעדכון דמי ניהול הוא “איום”. בפועל, הוא בעיקר הזדמנות: לבחון אם הקרן שנמצאת בתיק עדיין מתומחרת באופן תחרותי ביחס לקרנות דומות.

וכדאי לשים את הדברים על השולחן: עבור רוב הציבור, קרנות נאמנות – ובפרט קרנות כספיות – הן עדיין אחד הכלים היעילים ביותר בטווח הקצר הן מפוקחות, נזילות, ומאפשרות להוציא כסף מהעו״ש בלי להפוך למנהל השקעות. השאלה היא לא אם “קרנות כן/לא”, אלא איזו קרן, ובאיזה מחיר.

204 עדכונים בתחילת 2026: רובם עליות, אבל לא רק

ברשימת העדכונים שבוצעו בפועל בתחילת 2026 מופיעים 204 עדכוני דמי ניהול:
157 העלאות ו־47 הפחתות.

הנתון הזה אומר דבר פשוט: דמי ניהול אינם קבוע פיזיקלי. ומי שלא בודק מדי פעם  עלול לגלות שהוא נשאר עם מוצר שהתייקר בזמן שבאותה קטגוריה קיימות חלופות זולות יותר.

הכספיות: עדיין יש תחרות, כולל מתחת ל־0.1%

בקרנות הכספיות,מוצר “חניה” קלאסי לכסף, נרשמה תופעה ברורה: בעדכונים שנרשמו בתחילת 2026 כל העדכונים בכספיות היו העלאות. זו הדינמיקה: כשהשוק מתייצב אחרי תקופות תמחור אגרסיבי, חלק מהשחקנים מעלים מחיר.

אבל מכאן ועד “אין חלופות” המרחק גדול. להפך – בכספיות חשוב להסתכל פחות על ממוצע ויותר על טווח.

טווח דמי הניהול בכספיות (דמי ניהול שוטפים) נע בין 0.06% ל־0.25%.
ובתוך הטווח הזה יש עדיין קרנות כספיות עם דמי ניהול מתחת ל־0.1%, כלומר אפשרויות אטרקטיביות מאוד מבחינת מחיר.

למה ההפרש בין 0.24% ל־0.07% הוא לא “קטנוני”

הפער בין קרן כספית בדמי ניהול של 0.24% לקרן בדמי ניהול של 0.07% הוא 0.17 נקודת אחוז בשנה.
על 100 אלף שקל זה בערך 170 שקל בשנה. על פני שנים, הסכום מצטבר. וזה בדיוק סוג השחיקה שמשקיעים מפספסים, דווקא כי כספיות נתפסות כמוצר “שקט”.

“0%” בכותרת, כוכבית בפרטים:

כאן נכנסת שקיפות של עלות בפועל: קרן  המוצגת עם 0% דמי ניהול, אבל לצד זה מופיע שיעור הוספה של 0.1%. כלומר, בכל רכישה יש עלות (למשל, כ־100 שקל על רכישה של 100 אלף).
זה לא “כתב אישום”. זו תזכורת צרכנית: לפעמים העלות האמיתית נמצאת בכוכבית – וההשוואה צריכה להיות על עלות כוללת, לא רק על שדה אחד.

ומה עם ההפחתות? רואים את התחרות עובדת

מי שמסתכל רק על “157 עליות” מפספס את החלק המעניין לא פחות 47הפחתות: . הן מרוכזות בעיקר במקומות שבהם התחרות שקופה, וההשוואה בין מוצרים קרובה ל”אחד לאחד” – למשל קרנות מחקות – וגם בכמה קרנות סקטור ואג״ח.

כמה דוגמאות בולטות שממחישות סדרי גודל (בלי להעמיס טבלאות):

• הפחתה חריגה בסקטור: קרן ביוטכנולוגיה גלובלית הפחיתה דמי ניהול מ־2.23% ל־1.10%
• הפחתה משמעותית באג״ח: קרן אג״ח קונצרני +10% ירדה מ־1.98% ל־1.29% (
• תחרות “אגרסיבית” במחקות: כמה קרנות מחקות ירדו לרמת 0% דמי ניהול – למשל ירידה מ־0.5% ל־0%, מהלך שממחיש עד כמה במוצרים דמויי־מדד המחיר יכול להפוך לכלי תחרות מרכזי.

המסקנה אינה ש”כולם מורידים”. המסקנה היא שהשוק לא זז בכיוון אחד.

שקיפות כתזמון: גם המידע עצמו צריך להגיע בזמן

כאן יש נקודה תפעולית שרוב השוק לא מתמודד איתה טוב: לא מספיק שהמידע “קיים בדיווח”. השאלה היא אם המשקיע רואה אותו בזמן.

בהקשר הזה, פייר מציגה פרקטיקה חריגה : שליחת הודעה יזומה ללקוחות שמחזיקים בקרן שדמי הניהול שלה עודכנו ,כולל הנתון החדש. לטענת פייר, מדובר במנגנון ייחודי בקרב חברי הבורסה שבפועל מחזיר את נקודת הכובד למקום הנכון: המשקיע מקבל את השינוי בזמן, לא בדיעבד.